האמונות והדעות, מאמר הראשון; חדוש, פתיחהHaEmunot veHaDeot, [Treatise I] The Creation of the World, Introduction
א׳בשהנמצאות כלם מחודשות:
1
ב׳אמר יהודה בן שאול, אמר מחבר הספר, הקדמת המאמר הזה, כי כל מעיין בו הוא דורש דבר שלא נפל עליו ראות העין, ולא השיגוהו החושים. אך הוא משתדל לקיים אותו מדרך הבאת הראיות מן המושכל. והוא איך היו הדברים לפנינו. ועיקר הדבר שהוא דרוש דק למאד. לא שיגהו החוש, והוא משתדל להשיגו במחשבה. וכיון שהענין המבוקש כן, היתה כוונת מבקשו, שימצאהו כאשר ימצאנו, על הצורה אשר בקש למצאו בה, אין ראוי להרחיקו ולא שיתעסק למצאו בצורה אחרת. וידיעת איך היו הדברים לפנינו, הוא דבר שלא ראה אותו אחד מן המדברים, אבל כלנו מכוונים להגיע כשכלנו אל דבר רחוק ועמוק מחושינו, וכאשר אמר החכם בזה (קהלת ז' כ"ד) רחוק מה שהיה ועמוק עמוק וגו'. וכאשר יצא לנו כי הדברים חודשו לא מדבר, וחושינו לא נפלו על דבר כזה. אין ראוי לנו להתרחק ממנו ולמהר לומר איך נודה בדבר שלא ראינו כמוהו, אך תנוח דעתנו עליו ונשמח בו, כיון שהגענו אל מה שבקשנו. והוצרכתי להקדים ההקדמה הזאת, שלא יקוה הקורא בספר הזה שאמציאנו דבר לא מדבר בראות עין, והקדמתי לו כי אלו היה זה אפשר, לא היה צריך לראיה, ולא לעיון, ולא להוציא דבר מתוך דבר. ועוד כי היינו אנחנו ושאר בני אדם שוים במציאותו, ולא היינו חולקין בדבר מעניניו. אבל הצטרכנו אל עיון שיגלה אותו לנו, ולראיה שתבארהו לנו, מפני שלא היה נראה ולא מוחש. ולא אנחנו בלבד הסכמנו עם נפשנו על הודאת דבר שלא ראינו כמוהו בתחלה, אך כל המעיינים והמביאים ראיות, הסכימו עם נפשם על כזה. כי אנשי הקדמות הם משתדלים לקיים דבר שאין לו תחלה ולא סוף, ולא נפלו חושיהם על דבר שחשו אותו והשיגוהו שאין לו תחלה ולא סוף; אבל הם משתדלים להשיג את זה בשכלם. ובעלי השניים משתדלים לקיים שני שרשים זה הפך זה מתפרדים, נמזגו והיה העולם. והם לא ראו שני דברים זה הפך זה נפרדים, ולא איך נמזגו ונתערבו. אך הם משתדלים להביא ראיה על זה בדרך השכל. ובעלי החמר הקדמון הם מכוונים לקיימו היולי, דבר שאין בו חום ולא קור, ולא לחות ולא יובש, נהפך בכח מהכחות, והיו בו אלה הארבעה. והם לא השיגו דבר אין בו אחד מן הארבעה, ולא איך יהפך ויתחדשו בו הארבעה. אבל כוונתם לעמוד עליו מדרך הקשת השכל וכן כל שאר הדעות, כאשר אני עתיד לבאר. וכיון שהדבר כן, כבר הסכים הכל עם נפשו על הודאת דבר בתחלה לא נפל עליו ראות עין. ואתה המבקש, ירחמך האל! כאשר יצא לך ממאמרנו כמו זה, והוא היות דבר לא מדבר, אל תמהר להרחיקו, כי כמו זה בקשת מתחלת בקשתך, וכל מבקש זולתך כן בקש. אך שמע והתבונן, כי ראיותיך חזקות מראיותיהם, ויש לך טענות שתשיב בהם על כל כת מהם, ואחר זה שאתה יש לך יתרון עליהם באותות ובמופתים שהתקיימו לך, החזק באלה השלשה דברים בכל שער מהספר הזה, והם, שראיתך יותר חזקה, ושיש לך תשובות על מי שחולק עליך, ואותות נביאיך מהיתרון:
2